הלכתי לבקר את המשפחה בחג
הלכתי לבקר את המשפחה בחג. קיבלו אותי באהבה ובכבוד.
כמו תמיד, הגעתי מוקדם וישבתי לחכות לכולם.
פתאום קלטתי ששכחתי להביא מתנה. יצאתי מהר לקנות משהו.
החנות הייתה כמעט ריקה, ובסוף בחרתי מתנה קטנה, אבל עם כוונה טובה.
בדרך פגשתי מישהי מהעבר.
אמרתי לה: “באתי לחג אצל המשפחה, מה שלומך? חג שמח.”
היא חייכה ואמרה: “הכול טוב, שמח לראות אותך.”
אמרתי שגם אני שמח לראות אותה, ונפרדנו לשלום.
אחרי החג פגשתי אותה שוב, הפעם בדרך לבית שלה.
שאלתי אם היא רוצה שאקח אותה לתחנה, והיא סירבה בעדינות.
אמרתי: “יום נפלא,” והמשכנו כל אחד לדרכו.
בדרך חזרה חשבתי על העבר שלנו.
הבנתי שלא כל מפגש צריך להמשיך — לפעמים הוא רק מזכיר לך מי היית.
החג עם המשפחה היה מושלם,
אבל מה שהכי נגע בי זה השילוב — גם להיות עם המשפחה,
וגם לפגוש רגע קטן מהעבר.