החלום שלא נגמר
הוא היה אדם מבוגר, עם לב גדול וחלום אחד שלא עזב אותו מעולם — להיות רופא.
בצעירותו האמין שיצליח, אבל החיים הובילו אותו למקומות אחרים. הזמן עבר, השנים חלפו, והוא הבין שהחלום הזה כבר לא יתגשם דרכו.
אבל הוא לא ויתר עליו באמת.
הוא שמר אותו בלב, והאמין בשקט: אולי יום אחד אחד מהילדים שלי יגשים את החלום הזה.
הוא גידל את ילדיו באהבה, בחינוך לערכים ובעידוד לא לוותר על החלומות שלהם. לפעמים היה מספר להם על החלום שלו, לא בכאב — אלא בתקווה.
השנים עברו.
כשהגיע לגיל 70, קרה משהו שלא ישכח לעולם.
אחד מבניו סיים את לימודיו והפך לרופא.
ברגע הזה, הלב שלו התמלא באושר.
החלום שלו — שלא התגשם דרכו — התגשם דרך הבן שלו.
הבן, מצידו, הרגיש גאווה גדולה. לא רק על הדרך שעשה, אלא על זה שהצליח לשמח את אבא שלו. הוא ידע כמה זה חשוב לו.
כשהבן מצא עבודה בתחום שלמד, השמחה בבית הייתה עצומה.
האבא בירך אותו מכל הלב, בעיניים נוצצות מדמעות של אושר.
זה כבר לא היה רק חלום של אדם אחד —
זה היה חלום של משפחה שלמה שהתגשם.
והשמחה?
הגיעה עד הגג