תמיד הלב רצה אותה, למרות שהוא כבר ידע מה תהיה התשובה שלה.
הלב הרגיש אליה משהו חזק, אבל הראש פחד – פחד לדבר, פחד להגיד לה שהוא אוהב אותה.

עבר זמן, והלב המשיך לחשוב עליה.
לאט לאט מצאתי אומץ. ניגשתי אליה והתחלתי לספר לה מה אני מרגיש.

אמרתי לה:
"יש משהו שאני רוצה להגיד לך… אני אוהב אותך."

היא הסתכלה עליי ואמרה:
"תגיד כל מה שיש לך בלב."

אמרתי לה הכול. ואז הוספתי:
"עכשיו זו ההחלטה שלך אם נהיה ביחד."

אחרי שאמרתי את זה, הלכתי משם.
לפחות עכשיו גם הלב וגם הראש היו רגועים יותר – כי האמת כבר נאמרה.